למה כל שלמות חייבת לקרוס?
עצמו עיניים ודמיינו עולם מושלם. עולם שבו הקו מעולם לא נשבר, השמש תמיד בשיא הגובה, ואין בו אבק, חלודה או צלילים צורמים. זהו עולם של ״אפס חיכוך״. עולם סטטי שאין בו חיים.
בפרק הזה נצלול אל תוך אחד המנגנונים המתישים והמרתקים ביותר בנפש האנושית: הפרפקציוניזם.
רבים מאיתנו תופסים פרפקציוניזם כשאיפה למצוינות, אך בפרק הזה נגלה שהוא למעשה מלחמה סיזיפית נגד ה״אנטרופיה״ - נגד חוקי הפיזיקה והחיים עצמם. למה אנחנו מוכנים לשעבד את הקיום שלנו למען אידיאל שחונק את הספונטניות? למה דחיינות היא למעשה מנגנון הגנה חיוני של הפרפקציוניסט? ואיך כל זה קשור לחרדת ביצוע ולאובדן ה״עצמי הממשי״?
מה מחכה לכם בפרק:
המלחמה באנטרופיה: מדוע הפרפקציוניסט רואה בכל סטייה של מילימטר ״צרימה באוזן״ וכשל מוסרי.
מסע למזרח: מה למדתי מהשקט הסטרילי של יפן, ואיך המוסר הקונפוציאני מעצב את הלחץ להצליח גם כאן, בישראל.
לאו דזה והדאואיזם: על הכבילה של הטקסים והחוקים מול החופש שבפשטות ובזרימה.
למה כל שלמות קורסת? התובנה המטאפיזית שחוזרת ב-7 פרקים שונים בפודקאסט: מדוע השלמות היא סוף המשחק, ואיך הסדק הוא זה שמאפשר חיים.
הפרפקציוניזם ביומיום: משטיפת הרכב האובססיבית, דרך ניסוח אינסופי של מסמכים ועד לתכנון טיולים שגונב מאיתנו את חוויית הנסיעה.
הפרק הוקלט לפני המלחמה- מאחל לכם ימים שקטים.
מוזמנים להאזין ולשתף
קישורים שימושיים :
אתר האינטרנט של תחנת ירח
ערוץ היוטיוב של תחנת ירח
פייסבוק
מוסיקה מקורית - עידו בן-אלי
