שמונים פרקים אחרי שהנחנו את התשתית בפרק 41, אנחנו חוזרים אל נושא השליטה אבל הפעם, לא ככלי עבודה, אלא כזהות.
בפרק הזה אנחנו נכנסים אל תוך המנגנונים הסמויים של ה״קונטרול פריק״ ונבין מה גורם לנו לנסות להפוך את האוקיינוס הסוער של החיים למשוואה מתמטית?
למה אנחנו מעדיפים לחיות בתוך מבצר של חוקים ונוסחאות מאשר לפגוש את החופש המפחיד של הלא-נודע?
בפרק נדבר על:
מהכלי אל הזהות: איך השליטה הופכת מדופמין מזוקק למבנה אישיות כובל.
האגו ה״חמסן״: הניסיון המודרני לנכס את המציאות ולהפוך את האדם האחר לאובייקט מדיד.
סיפורם של תומאס ואיתן: על הרגע שבו המצפן נשבר והסוללה של השעון החכם מתה.
הניתוח האקזיסטנציאלי: השליטה כבריחה מחופש וכמלחמה נואשת בארעיות של המוות.
השחרור הדאואיסטי: למה ניהול מדינה דומה לטיגון דג קטן במחבת, ואיך מתרגלים ״וו-ווי״ (אי-עשייה) בעולם שדורש מאיתנו להחזיק במושכות.
זהו פרק על חרדה, על אהבה כובלת, ועל הסמכות החדשה שנולדת דווקא כשאנחנו מעזים להניח את המפות ולהבין... שאנחנו הים.
קישור לאלבום המוסיקה החדש של עידו (Got Me) בספוטיפיי
מוזמנים להאזין ולשתף
קישורים שימושיים :
אתר האינטרנט של תחנת ירח
בלוג וניוזלטר של תחנת ירח
ערוץ היוטיוב של תחנת ירח
מוסיקה מקורית - עידו בן-אלי
