הדחיין הוא לא טיפוס עצלן בהכרח אלא אדם שפוחד מהחיכוך עם החיים עצמם. בפרק הזה אני בוחן את אחד הטיפוסים הנפוצים והמוכרים ביותר - זה שתמיד יש לו סיבה טובה לדחות, שמעדיף לצפות מהיציע במקום לרדת לדשא, שחולם על אמסטרדם מהכורסא בסלון ומחליט שהנסיעה תהרוס לו את החלום.
אבל מה באמת קורה שם בפנים?
בפרק נדבר על ההבדל בין עצלנות לדחיינות.
על הפחד מהחוויה עצמה,
על ההבדל בין המתנה פסיבית לבין המתנה עם חוט ביד - כי יש הבדל בין דייג שמחכה לדג לבין מישהו שפשוט לא בא לים.
קישורים לתחנת ירח:
אתר האינטרנט של תחנת ירח
בלוג וניוזלטר של תחנת ירח
ערוץ היוטיוב של תחנת ירח
פייסבוק
מוסיקה מקורית - עידו בן-אלי
